Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 32a

וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דַּאֲתַאי אִשָּׁה מֵעִיקָּרָא

Traduction

And with what are we dealing here in the mishna? A case where a woman, who is generally disqualified from bearing witness, came initially, and testified that the woman committed adultery, and two witnesses say that she did not.

Rachi non traduit

והכא במאי עסקינן. דקתני עד אחד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת היתה שותה ואוקימנא בפסולי עדות ובין בבת אחת בין בזה אחר זה כר' נחמיה ועל כרחיך דבזה אחר זה איצטריך עיקר לאשמועינן דאי בבת אחת מאי הלך אחר רוב דיעות איכא בחד וחד נמי היתה שותה [אלא] בהכי עסקינן דההוא דאתא מעיקרא ואמר נטמאת אשה הויא הילכך אפי' בזה אחר זה אתו תרתי ומבטלי לה:

וְתָרְצַהּ לִדְרַבִּי נְחֶמְיָה הָכִי רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כָּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּיעוֹת וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִשָּׁה אַחַת כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד אֲבָל שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד כִּי פַּלְגָא וּפַלְגָא דָּמֵי

Traduction

And according to this interpretation you must amend the statement of Rabbi Neḥemya so that it reads like this: Rabbi Neḥemya says: Wherever the Torah relies on one witness, follow the majority of opinions. And the Sages established that two women against one woman are like two men against one man. But two women in opposition to one man that is a valid witness, is like half of a pair of witnesses and a half of a pair of witnesses, and the mishna did not address that case.

Rachi non traduit

ותרצה לדרבי נחמיה הכי כו'. דהא דאמרן לעיל ועשו שתי נשים באיש אחד כו' לאו סיפא דמילתיה דרבי נחמיה הוא אלא פירושא דמילתיה הוא דאנו פרשין לה הכי:

כי פלגא ופלגא דמי. כלומר כי חד וחד ואי בבת אחת אתו אוקי תרי לבהדי חד ואוקמיה אספיקא ואי בזה אחר זה וההוא דהאמינה תורה קדם ואתא ברישא הוה ליה כשנים והנך כחד ואין דבריהם במקומו והיכא דשתים אומרות נטמאת ועד אחד כשר אומר לא נטמאת היתה שותה דכי חד וחד נינהו ומתניתין דקתני לא היתה שותה כגון דההוא חד הוה פסול:

וְתַרְתֵּי בִּפְסוּלֵי עֵדוּת לְמָה לִי מַהוּ דְּתֵימָא כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוֹב דֵּיעוֹת לְחוּמְרָא אֲבָל לְקוּלָּא לָא אָזְלִינַן קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara poses a question on these two interpretations of the mishna: And why do I need two cases in the mishna to teach the halakha that the majority opinion of those disqualified from bearing witness is followed? The Gemara explains: It is necessary, lest you say that when we follow the majority opinion in the case of invalid witnesses, this is to be stringent to force the woman to drink the bitter water, e.g., if one witness said that she committed adultery and two said that she did not, but to be lenient and absolve her from having to drink the water we do not follow the majority opinion, and she would still drink the water even if there is one witness saying that she did not commit adultery, therefore the mishna teaches us that there is no difference in this regard, and the majority opinion is followed in any case.

Rachi non traduit

ותרתי בפסולי עדות למה לי. למתני מתני הלך אחר רוב דיעות:

לחומרא. שתשתה:

לקולא. להקל מעליה שלא תשתה:

לא אזלינן. בתר רוב דיעות בפסולי עדות והיכא דשתים אומרות נטמאת ואחד אומר לא נטמאת כיון דאיכא הכחשה כל דהו נימא אוקי האי לבהדי הנך ואוקי מילתא אספיקא ותשתה קא משמע לן:

Tossefoth non traduit

מהו דתימא כי אזלינן בתר רוב דיעות לחומרא אבל לקולא לא קמ''ל. ואם תאמר הא ממתני' בפרק האשה שהלכה (יבמות ד' קיז:) וממתני' דפרק עגלה ערופה (לקמן סוטה דף מז.) שמעינן לה י''ל דהכא איצטריך דאפילו לקולא אע''ג דרגלים לדבר ועוד דלא תנא פסולי העדות בהדיא במתני' להכי תנא גבי כל חד וחד:

הֲדַרַן עֲלָךְ מִי שֶׁקִּינֵּא

Traduction

MISHNA: These are recited in any language, not specifically Hebrew: The portion of the warning and the oath administered by the priest to a woman suspected by her husband of having been unfaithful [sota]; and the declaration of tithes, which occurs after the third and the sixth years of the seven-year Sabbatical cycle, when one declares that he has given his tithes appropriately; Shema; and the Amida prayer; and Grace after Meals; and an oath of testimony, where one takes an oath that he does not have any testimony to provide on a given issue; and an oath on a deposit, where one takes an oath that he does not have possession of another’s deposit.

אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכָל לָשׁוֹן פָּרָשַׁת סוֹטָה וּוִידּוּי מַעֲשֵׂר קְרִיַּת שְׁמַע וּתְפִלָּה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן

Traduction

And these are recited only in the sacred tongue, Hebrew: The recitation of the verses that one recounts when bringing the first fruits to the Temple; and the recitations which form an element of the ritual through which a yavam frees a yevama of her levirate bonds [ḥalitza]; the blessings and curses that were spoken on Mount Gerizim and Mount Ebal; the Priestly Benediction; and the blessing on the Torah recited by the High Priest on Yom Kippur; and the portion of the Torah read by the king at the assembly on Sukkot at the conclusion of the Sabbatical Year; and the portion recited during the ritual of a heifer whose neck is broken, when a person is found killed in an area that is between two cities, and the murderer is unknown; and the speech of a priest who is anointed for war when he addresses the nation before going out to battle.

Rachi non traduit

מתני' אלו נאמרין (בכל לשון) גרסינן:

פרשת סוטה. מה שהכהן אומר לה ולא אמרי' צריך לאומרה בלשון הקודש כדרך שנכתב ובספרי אמרי' דאי לא כתיב קרא להתיר בכל לשון כדלקמן ה''א ניגמר מיבמה בקל וחומר ומה יבמה קלה לא עשה בה כל הלשונות כלשון הקודש סוטה חמורה לא כל שכן:

ווידוי מעשר. בשנה השלישית בערתי הקודש מן הבית (דברים כו) שהוא מוציא כל מעשרותיו ומבערן מביתו ואין יכול עוד להשהותם ונותן מעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעניים ומעשר שני של שתי שנים שעברו מעליהו לירושלים עכשיו אם לא העלהו ומתוודה בערתי הקדש זה מעשר שני וגם נתתיו ללוי זה מעשר ראשון לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני ואומרו בכל לשון כדיליף לקמן ולא אמרינן בלשון זה הזקיקו הכתוב לאומרה בלה''ק:

ושבועת העדות ושבועת הפקדון. בכל לשון שהשביעוהו וכפר ולא הודה חייב קרבן עולה ויורד האמור בשבועת העדות ואשם גזילות בשבועת הפקדון:

Tossefoth non traduit

אלו נאמרין בלשונם [ה''ג בסדר הנשנה]. ופירוש כל אדם בלשונו שהוא שומע לאפוקי למדי שאינו אומר בלשון פרסי אם אינו שומעו אבל בכל לשון משמע בין שומע בין אינו שומע ובגמרא לא משמע הכי:

קרית שמע ותפלה. תימה אמאי שייר הלל וקידוש של שבת וברכת הפירות וברכת המצות וליכא למימר דלא נקט אלא דאורייתא דהא בפרק מי שמתו (ברכות דף כא.) משמע דתפלה וקרית שמע דרבנן ועוד דהתם (דף כ:) משמע דקידוש דאורייתא והכי משמע נמי בריש מסכת נזיר (דף ג:) בשלמא מקרא מגילה איכא למימר להכי שייר דתנא בפ''ב דמגילה (דף יז.) הלועז ששמע אשורית יצא אלא הני אמאי שייר ונראה דהני נאמרים בכל לשון אפי' אינו שומע הלכך לא דמו להני דמתני' דנאמרין דוקא בלשונם:

וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ מִקְרָא בִּיכּוּרִים וַחֲלִיצָה בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּבִרְכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם

Traduction

How is it derived that the recitation when bringing the first fruits is recited specifically in Hebrew? When the Torah discusses this mitzva it states: ''And you shall speak and say before the Lord your God'' (Deuteronomy 26:5), and below, in the discussion of the blessings and curses, it states: ''And the Levites shall speak and say'' (Deuteronomy 27:14). Just as there, the Levites speak in the sacred tongue, so too here, the recitation is in the sacred tongue.

Rachi non traduit

ואלו נאמרין בלה''ק. ולא אמרינן נגמר מהנך דלעיל שנכתב ונסדר עליהן כל מצות דיבורם ואין צריך לאומרן בלה''ק כדכתיב בכולהו משום דבהני כתיב עיכובא:

מקרא ביכורים. שהיה קורא מארמי אובד אבי עד סוף כל הפרשה:

וחליצת יבמה. היא אומרת מאן יבמי וגו' והוא אומר לא חפצתי לקחתה ואחר החליצה היא אומרת ככה יעשה לאיש וגו':

ברכות וקללות. שאמרן יהושע וישראל. בהר גריזים והר עיבל:

ברכת כהנים. נשיאות כפים:

ברכת כהן גדול. ביום הכפורים אחר עבודת היום שלפני ולפנים היה קורא בתורה את הפרשה ומברך שמנה ברכות כדמפרש במתניתין:

ופרשת המלך. מפרש בסוף פירקא והיא פרשת הקהל:

ופרשת עגלה ערופה. ידינו לא שפכו וגו' כפר לעמך ישראל וגו' (דברים כא):

פרשת משוח מלחמה. (שם כ) והיה כקרבכם אל וגו' שמע ישראל אתם קרבים היום וגו' כי ה' אלהיכם וגו:

מִקְרָא בִּיכּוּרִים כֵּיצַד וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ

Traduction

How is it derived that the recitation at a ḥalitza ceremony must be in Hebrew? The verse in the Torah portion discussing ḥalitza states: ''And she shall speak and say'' (Deuteronomy 25:9), and below it states: ''And the Levites shall speak and say'' (Deuteronomy 27:14). Just as there, the Levites speak in the sacred tongue, so too here, the recitation is in the sacred tongue.

Rachi non traduit

כיצד. כמו מנין:

ולהלן הוא אומר. בברכות וקללות של הר גריזים ולקמן מפרש התם גופיה מנא לן:

חֲלִיצָה כֵּיצַד וְעָנְתָה וְאָמְרָה וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ

Traduction

Rabbi Yehuda says: This can be derived from a different word in the verse: ''And she shall speak and say: So shall it be done to the man that does not build up his brother’s house'' (Deuteronomy 25:9). The word ''so'' indicates that her statement is ineffective unless she says it in these exact words.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה

Traduction

How did the ceremony of the blessings and curses take place? When the Jewish people crossed the Jordan River they came to Mount Gerizim and Mount Ebal, which are in Samaria alongside the city of Shechem, which is near the oaks of Moreh, as it is stated: ''Are they not beyond the Jordan, behind the way of the going down of the sun, in the land of the Canaanites that dwell in the Arabah, over against Gilgal, beside the oaks of Moreh?'' (Deuteronomy 11:30), and there it states: ''And Abram passed through the land until the place of Shechem, until the oaks of Moreh'' (Genesis 12:6). Just as the oaks of Moreh mentioned there with regard to Abraham are close to Shechem, so too, the oaks of Moreh mentioned here are close to Shechem.

Rachi non traduit

אינו צריך. ללמדה בגזרה שוה שמעצמה היא למידה:

וענתה ואמרה ככה. דמשמע כלשון זה תאמר:

בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִיזִים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ' וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם

Traduction

Six tribes ascended to the top of Mount Gerizim and six tribes ascended to the top of Mount Ebal, and the priests and the Levites and the Ark were standing at the bottom in the middle, between the two mountains. The priests were surrounding the Ark and the Levites were surrounding the priests, and all the rest of the Jewish people were standing on the mountains on this side and on that side, as it is stated: ''And all Israel, and their elders and officers, and their judges, stood on this side of the Ark and on that side before the priests the Levites that bore the Ark of the Covenant of the Lord'' (Joshua 8:33).

Rachi non traduit

שבשומרון. אצל שומרון:

שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִיזִים וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן עוֹמְדִים לְמַטָּה בָּאֶמְצַע הַכֹּהֲנִים מַקִּיפִין אֶת הָאָרוֹן וְהַלְוִיִּם אֶת הַכֹּהֲנִים וְכָל יִשְׂרָאֵל מִכָּאן וּמִכָּאן שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עוֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן וְגוֹ'

Traduction

The Levites then turned to face Mount Gerizim and opened with the blessing: Blessed be the man who does not make a graven or molten image (see Deuteronomy 27:15), and these people and those people, i.e., the two groups standing on either mountain, answered: Amen. Then they turned to face Mount Ebal and opened with the curse: ''Cursed be the man who makes a graven or molten image'' (Deuteronomy 27:15), and these people and those people answered: Amen. They continued in this manner until they completed reciting all of the blessings and curses.

Rachi non traduit

למטה באמצע. בין שני ההרים:

מכאן ומכאן. על ההרים:

הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִיזִים וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בִּקְלָלָה אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן עַד שֶׁגּוֹמְרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת

Traduction

And afterward they brought the stones as commanded in the Torah, and they built the altar and plastered it with plaster, and they wrote on it all of the words of the Torah in seventy languages, as it is stated: ''And you shall write on the stones all the words of this law clearly elucidated'' (Deuteronomy 27:8), indicating that it was to be written in every language. And they then took the stones from there and came

Rachi non traduit

הפכו. הלוים פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כל הארורים היו אומרים תחלה בלשון ברכה:

אלו ואלו. שבהר גריזים ושבהר עיבל והא דכתיב ואלה יעמדו לברך לא שהיו השבטים מברכין ומקללין אלא הלוים העומדים בין שני ההרים הופכין פניהם להר גריזים בברכה ולהר עיבל בקללה:

וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בְּסִיד וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בַּאֵר הֵיטֵב וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ

Traduction

Rachi non traduit

הביאו את האבנים. כדכתיב ובנית שם מזבח וגו' וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת באר היטב:

ונטלו את האבנים. סתרו את המזבח לאחר שהעלו העולות והשלמים כדכתיב והעלית עליו עולות (שם כז):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source